ועידה של יומיים בים המלח

ועידה של יומיים היא בפועל יום אחד וחצי של תוכן ועוד ערב אחד שקובע אם היא תיזכר. החלוקה הזו לא אינטואיטיבית, ורוב הלוחות שאנחנו רואים מתעלמים ממנה.

יום ראשון: להגיע, לא להתחיל

המשתתפים נוסעים שעה וחצי עד שעתיים. אם קבעתם פתיחה בעשר בבוקר, מי שיצא בשבע נכנס עייף ולא קולט את המושב הראשון.

הפורמט שעובד הוא התכנסות מאוחרת אחר הצהריים, כניסה לחדרים, ואז מושב פתיחה קצר — ארבעים דקות, לא שעתיים. מטרתו לתת מסגרת ולא להעביר חומר.

ארוחת ערב משותפת אחריו. ביום הראשון זה מספיק. הניסיון לדחוס פאנל אחרי הארוחה נגמר באולם חצי ריק.

היום המלא: כאן נמצאת הוועידה

בוקר — התוכן הכבד

מ-09:00 עד 13:00 בערך. זה החלון היחיד שבו הקשב אמיתי, ושם צריכים לשבת המושבים שבאמת חשובים לכם. הרצאת מפתח, תוצאות, אסטרטגיה.

צהריים — יושבת, לא עומדת

ארוחה עומדת חוסכת זמן ומונעת שיחות. אם הוועידה נועדה לחבר אנשים, השעה הזו שווה יותר ממושב.

אחר הצהריים — לערב את הקהל

אחרי הצהריים הקשב יורד, וזה טבעי. במקום להילחם בזה, שימו שם סדנאות, פאנלים או מסלולים מקבילים — כל דבר שבו הקהל עושה ולא רק מקשיב.

ערב — נקודת השיא

זה הערב היחיד שיש לכם. לוח האירועים של DOME X מראה מה מתקיים בתאריכים שלכם, ו-כנסים, השקות ואירועי חברה ב-360° מציג את האפשרות להפיק ערב ייעודי בפורמט היקפי.

יום שלישי: לסיים, לא ללמד

בוקר קצר. סיכום, צעדים הבאים, פינוי. אף אחד לא קולט חומר חדש בתשע בבוקר אחרי ערב משותף, וניסיון להכניס מושב מהותי כאן הוא בזבוז של תוכן טוב.

שחררו את החדרים לפני מושב הסיום, לא אחריו — אחרת חצי מהקהל נעלם באמצע כדי לארוז.

שתי טעויות שחוזרות

לוח בלי רווחים. מושב שנגמר ב-11:00 ומושב שמתחיל ב-11:00 הם מושב אחד שמתחיל באיחור.

נאומים בערב. אם יש מה לומר — בפתיחה. ערב שנפתח בשלושה נאומים הוא ערב שנגמר מוקדם.

חבילות הנופש והמלונות בעין בוקק לאפשרויות הלינה, ו-אירועי חברה וגיבוש בים המלח לפורמטים.