כנס בים המלח או במרכז הארץ

ההשוואה הזו נעשית כמעט בכל חברה שמתכננת מפגש, וכמעט תמיד סביב השיקול הלא נכון. השאלה שנשאלת היא כמה זמן הנסיעה. השאלה שקובעת היא מה אתם רוצים שיקרה באירוע.

מה שמרכז הארץ נותן

נוחות, וזה לא זלזול. המשתתפים מגיעים בעצמם, אין הוצאת נסיעה, אין לוגיסטיקה של הסעות, ומי שצריך לעזוב באמצע יכול. לכנס של חצי יום, או לאירוע שבו חלק מהמוזמנים חיצוניים ולא מחויבים, זה היתרון המכריע.

מה שים המלח נותן

בדיוק את ההפך, וזה לא באג אלא המאפיין המרכזי. מי שנסע שעה וחצי לא קופץ למשרד באמצע ולא "מציץ רגע בטלפון ויוצא". הקבוצה נשארת יחד מהבוקר עד הסוף.

הנסיעה המשותפת עצמה עושה חצי מהעבודה של יום גיבוש, לפני שהתחלתם. ורוב האנשים לא מודעים לזה עד שהם רואים את זה קורה.

בנוסף יש שם משהו שאין במרכז: אחרי שהכנס נגמר אפשר להמשיך. מים, ספא, ו-לוח האירועים של DOME X בערב. אירועי חברה וגיבוש בים המלח מפרט את הפורמטים.

איך מחליטים

יום עבודה ממוקד

מרכז הארץ. אין סיבה לשלוח מאה אנשים לנסיעה של שלוש שעות הלוך-חזור בשביל ארבע שעות תוכן.

מפגש שנתי, מיזוג, צוות חדש

ים המלח. הערך נמצא בזמן שמסביב לתוכן ולא בתוכן עצמו, וזה בדיוק מה שהמרחק מייצר.

אירוע עם מוזמנים חיצוניים

תלוי כמה הם רוצים לבוא. לקוח שמחפש סיבה להגיד לא ימצא אותה במרחק; לקוח שמחפש סיבה להגיע ימצא אותה בדיוק שם.

שאלה אחת שקובעת

האם חשוב לכם שאנשים יישארו עד הסוף? אם כן, המרחק עובד לטובתכם ולא נגדכם.

חבילות הנופש והמלונות בעין בוקק מציגות את אפשרויות הלינה, ו-כל המדריכים לים המלח את שאר הנושאים באזור.