הקרנה היקפית: איך זה עובד

"מסך ענק" ו"הקרנה של 360 מעלות" נשמעים כמו אותו דבר בסדרי גודל שונים. הם לא, וההבדל מתחיל בגיאומטריה.

מסך מול כיפה

מסך הוא מלבן שניצב מול הקהל. ככל שהוא גדול יותר, הוא ממלא יותר משדה הראייה — אבל הוא נשאר לפנים, ויש לו שוליים.

בכיפה המשטח עוטף. אין שוליים בשדה הראייה הקדמי, ואין נקודה שבה התמונה נגמרת והחדר מתחיל. זה מה שמייצר את התחושה של להיות בתוך התוכן, ולא מול תמונה שלו.

מה זה דורש מהתוכן

זו הנקודה שהכי הרבה מפיקים מגלים מאוחר מדי.

מצגת שקופיות לא מנצלת כיפה. שקופית היא מלבן עם טקסט במרכז, ובמשטח עוטף היא נראית קטנה ואבודה. אי אפשר להמיר מצגת קיימת ערב לפני ולקוות לטוב.

מה שכן עובד: צילום רחב, אנימציה, תלת-ממד, מפות ונתונים שמתפרסים על פני המרחב. כל אלה דורשים הכנה מוקדמת ומישהו שיודע לבנות לפורמט.

מה שנשאר אותו דבר

דובר הוא עדיין דובר, ומוזיקה היא עדיין מוזיקה. הפורמט לא מחליף תוכן טוב ולא מציל תוכן חלש — הוא מסגרת סביבם.

למה זה מתאים

להשקות, לפתיחות, לתערוכות ולכל רגע שצריך להיזכר. כנסים, השקות ואירועי חברה ב-360° מציג את הפורמט לאירועים עסקיים, ו-התערוכות ב-DOME X לתערוכות.

ולמה פחות

ליום של ארבע הרצאות רצופות. שם אולם רגיל עושה את העבודה בפחות הכנה, ואין טעם לשלם על פורמט שלא ינוצל.

המפרט הטכני של הכיפה מפרט את המערכות, ו-טופס יצירת הקשר לתיאום סיור.